כך תוכל אומת הסטארט אפ לחולל טרנספורמציה דיגיטלית במשק

| 25/06/2019

מאת ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

עוד בחירות בפתח, ואנחנו שוב מתמודדים עם תחלואים ישנים וחדשים במשק, החל מבעיות מבניות, דרך גירעון עצום בתקציב והאטה בצמיחה ועד לרמת הפיריון, שהיא מהנמוכות ביותר מבין מדינות ה-OECD. כמענה לאלה נחווה מן הסתם סבבים נוספים של קיצוצי תקציב, העלאות מיסים וצעדים שגרתיים נוספים שהם בבחינת כיבוי שריפות. אך כיצד ניתן לסובב את הגלגל ולעלות על נתיב אחר, חורג מהשגרה, שיבטיח צמיחה ארוכת טווח ושיפור משמעותי בפריון, ללא תלות בפוליטיקאים?

נקודת המוצא היא להבין שאנחנו חיים באבסורד. מדינת הסטארט-אפ, השופעת גאונים טכנולוגים ויזמים שכבשו את העולם, לא ממצה את מיטב הטכנולוגיות החדישות ביותר שמסוגלות לחולל פלאים בצמיחה ובפריון. גלים של טכנולוגיות חדשות מציפים כיום את המגזר העסקי בבת אחת, וביניהן: בינה מלאכותית, למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, מציאות וירטואלית, IoT, בלוקצ’יין, תחבורה חכמה ועוד.

כל אחת מהן היא בעלת פוטנציאל כלכלי יוצא דופן, אך כרוכה בתהליך אימוץ והטמעה מורכב, עתיר סיכונים ואי וודאות. על בסיסן מיושמת ה”טרנספורמציה הדיגיטלית”, כפי שהיא מכונה בז’רגון המקצועי, שנועדה לברוא מחדש את העסק כישות מסחרית דיגיטלית מקצה לקצה, תחרותית יותר, צומחת ובעלת הכנסות ורווחים גדולים יותר.

למרות האמור לעיל, בישראל הטרנספורמציה המיוחלת התחוללה רק בארגונים מעטים, בדרך כלל בעלי אוריינטציה טכנולוגית מלכתחילה, והיא נעדרת בתעשיות המסורתיות (low-tech). ארגונים רבים אף נכשלים ביישום מלא ונכון של המהפכה הדיגיטלית ולא מצליחים לקצור את מלוא הפירות שטמונים בה. הסיבות לכך הן רבות. ככלל, טכנולוגיות חדשות הן קשות להבנה ולעיכול ארגוני ויש קושי עצום ליישם על בסיסן תהליכים ארגוניים חדשים שנועדו לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהן. לדוגמה, על פי סקר מנהלים של Meta Consulting כ-92% מהמנהלים מכירים בהשפעת הטרנספורמציה הדיגיטלית על מעמד הארגון והתחרותיות שלו, אך רק 15% מהם מרגישים מוכנים להתמודד עם האתגרים הכרוכים בה. מעניין לציין שבשל היקף השינוי הארגוני הנדרש, דווקא ארגונים גדולים עשויים להתקשות יותר במעבר לדיגיטל, בעוד ארגונים קטנים עשויים להתקשות פחות וכך לקבל יתרון תחרותי על פני הגדולים.

בשל חוסר בהבנת התחום המתפתח, מנכ”לים נכשלים לא פעם בתחנות השונות בדרך לטרנספורמציה הדיגיטלית: הם מתקשים לפתח חזון רחב בנוגע לשוק, למקומה של החברה ולשינוי שיאפשר לה לעקוף את המתחרים. הם מתקשים בפיתוח אסטרטגיה מקיפה מקצה לקצה שתגדיר את הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות, התהליכים והמודלים העסקיים החדשים והיעדים העסקיים החדשים. קשה להם להקצות משאבים מתאימים ולפתור סוגיות כמו גיוס והכשרת כוח אדם מתאים לטכנולוגיות ולתהליכים החדשים, שילוב בין אנשים למכונות ולמערכות ממוחשבות אחרות, גיוס ספקים ושותפים מתאימים ועוד. לעתים המנכ”ל לא מצליח לערער על מוסכמות, ליטול סיכונים ואינו מעודד בכירים אחרים ליטול סיכונים כאלה. לעתים מוטמעת מערכת חדישה כמו IoT או בינה מלאכותית אך מערכת השיווק והמכירות נותרות מיושנות ולא מצליחות למנף את הטכנולוגיות החדשות מבחינה מסחרית.

הצלחה בעידן הדיגיטלי דורשת מחברות מודעות ליכולות ולפוטנציאל הטמונים בטרנספורמציה הדיגיטלית, גיוס אנשי מקצוע מהתחום וחשיבה מחדש על המבנה הארגוני ועל המשימות למחלקות השונות. כך ניתן לחשב מסלול מחדש בתהליכים כגון שיווק, מכירות, שירות לקוחות ושימור לקוחות באופן שיטיב עם החברה, ישפר את מעמדה התחרותי ויביא לידי ביטוי את עוצמתה. יצירת מסה קריטית של ארגונים שיצליחו בטרנספורמציה הדיגיטלית תייצר תנאים סביבתיים לצמיחה ארוכת טווח ולשיפור הפריון במשק.

חזור

אתה עשוי גם להיות מעוניין לקרוא

Synel
סתיו 2013
| 02/05/2019
כל החדשות ב- PDF ...
יוסף ניזאר
| 01/05/2019
בוגר אוניברסיטת חיפה מסלול כלכלה וחשבונאות ונושא תואר ...
צור קשר