נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
בשבוע שעבר הכניסה הכנסת קצת דרמה אל מה שנראה בעיני רבים כמובן מאליו: מליאת הכנסת החליטה, על חודו של קול, לאשר תיקון לחוק שמרחיב את ההגדרה של המונח “אפליה” בחוק, כך שתכלול גם ציבורים שמופלים מטעמי נטייה מינית או זהות מגדרית. נדרשו לכך הצעת חוק של האופוזיציה ושני ח”כים סוררים מהקואליציה שתמכו – והעבירו את הצעת החוק.
כלומר: הכנסת בדרך לקבוע שהמונח אפליה כולל בתוכו גם להט”בים.
כמובן, הדרמה מיותרת לחלוטין. איזה אינטרס יכול להיות לאנשים להמשיך ולתמוך באפליית להט”בים עמוק אל תוך המאה ה-21? מוטב היה לו הקואליציה היתה יוזמת את התיקון הזה מלכתחילה, אבל בכל אופן, מדובר בתיקון הרבה יותר מראוי לחוק. התיקון הזה מכניס את מדינת ישראל למשפחת המדינות המתקדמות בעולם המערבי, ומפרק מוקש כלכלי ומשפטי שגרם לא מעט נזק ובזבוז משאבים במגזר העסקי בהתדיינויות משפטיות מיותרות.
נכתב ע”י יועץ המס אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
חלק בלתי נפרד מעבודתו של חשב השכר הוא הטיפול בכל הקשור לחישוב ותשלום פיצויי פיטורין ושחרור קופות פיצויים.
תפקידו של חשב השכר הוא להניע את כל התהליך ולהורות על שחרורן בפועל של קופות הפיצויים, והעברתן לבעלות העובד.
התעסקות זו מחייבת בקיאות בדיני המס הרלוונטיים ובפרוצדורות הנלוות והיא מצריכה התנהלות מקצועית מול רשות המיסים וחברות הביטוח.
ההתנהלות האמורה טומנת בחובה גם מספר סוגיות מהותיות שיקבעו את זכויות העובד בכספים הצבורים.
בנוסף, בקיאותו של חשב השכר בתחום זה תהיה לעזר רב לעובד הפורש שבד”כ אינו בקיא כלל בעניינים אלו. נסיונותיו של העובד להיעזר בעובד רשות המיסים. לא תמיד יתנו את התוצאה הנכונה מצדו של העובד.
ככל שחשב השכר יהיה בקיא בעצמו בתחום זה הוא יוכל לעזור, להדריך ולהכין בצורה נכונה יותר את המסמכים ובכך יקל גם על העובד הפורש שבלאו הכי מתוסכל במקרים רבים מעצם סיום יחסי העובד והמעסיק.
נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל
ב-1 באפריל 2018 נכנס לתוקף חוקי צו הרחבה המקצר את שבוע העבודה לעובדים במשרה מלאה במשק מ-43 שעות שבועיות ל-42 שעות בשבוע. המהלך החדש מהווה הזדמנות לבחון את הקשר בין כמות שעות העבודה במשק לבין רמת השגשוג והחוסן הכלכלי והחברתי ארוכי הטווח.
בדיקה רחבה של הנתונים העולמיים מראה קורלציה חזקה בין שעות עבודה מקוצרות לבין שגשוג כלכלי וחברתי. כך לדוגמא, מחקר רלבנטי של ה-OECD מגלה כי 5 המדינות בהן עובדים הכי פחות שעות הן גרמניה, נורבגיה, הולנד, דנמרק וצרפת. ישראל מדורגת במקום ה-9 בעולם בהיקף שעות העבודה השנתי, עם 1,867 שעות בשנה לעובד ממוצע. המדינה שבה עובדים הכי הרבה שעות בשנה היא מקסיקו, שאינה בדיוק דוגמא לכלכלה ולחברה משגשגת
נכתב ע”י אהרון ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי
ביום 15/3/18 נחתם צו הרחבה אשר עוסק, בין השאר, בקיצור שבוע העבודה מ-43 שעות שבועיות ל-42 שעות שבועיות.
צו זה יכנס לתוקף החל מה-1 באפריל 2018 ויחול על כל העובדים והמעסיקים בישראל.
שינוי זה מחייב היערכות מושכלת של מחלקות השכר והנוכחות, עקב השפעתו על תהליכי העבודה בכל הקשור לניתוח דוחות הנוכחות וחישובי השכר.
