מאמרים אקדמאים

הערכת ביצועי עובדים: מסיוט שנתי חסר תועלת למנוף אמתי של צמיחה
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב ע”י ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

אם יש דבר מה שמשותף למנהלים ולעובדיהם הרי שזו הסלידה שלהם מתהליך הערכת הביצועים השנתי (Performance Management) שכולל בדרך כלל מילוי טפסים המדרגים ביצועים ושיחת הערכה. תהליך שנתי זה, שהסתיים לאחרונה במיליוני חברות בעולם כולל בישראל, הוא אחד הבלתי פופולריים במגזר העסקי. מנהלים ועובדים רבים חשים, כי הוא מפחיד ומנוכר, אינו מזהה באופן אמין יתרונות וחסרונות התנהגותיים ומקצועיים – ואסור שהוא יקבע את קידומם בארגון. מנהלים חשים בכך הן בעת שהם מעריכים את עובדיהם והן בעת שמנהליהם בודקים את ביצועיהם וקובעים את ‘גזר הדין’ שלהם. בני דור ה-Millennials, שמלכתחילה אינם נלהבים מהעולם הארגוני, רואים בתהליכי ההערכה אישור למגרעותיו של העולם העסקי שחותר לכמת ולדרג כל דבר, כולל התנהגויות אנושיות – ולקבוע באופן זה את עתיד הקריירה של כל עובד.

העלאת גיל הפרישה לנשים: המפלגות חייבות לפרסם את עמדתן לפני הבחירות
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

 נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

סוגיית העלאת גיל הפרישה של נשים מגיל 62 ל-64 היא סאגה בלתי נגמרת שנמשכת קרוב לעשור. דומה שהמערכת הפוליטית מתקשה להגיע למתווה מוסכם בנושא שעל פניו יש הסכמה רחבה לגבי נחיצותו. כבר בשנת 2012 אמור היה להתחיל תהליך מדורג של העלאת גיל הפרישה של נשים, אך התנגדויות שונות עיכבו את התהליך עד עצם היום הזה. בשלהי שנת 2018 הושגה לכאורה הסכמה פוליטית רחבה על מתווה גיל הפרישה שכולל פתרונות לסוגיות בעייתיות כגון פיצוי לנשים מובטלות בגילאים מתקדמים ולנשים במקצועות שוחקים. העלות הכספית הגדולה הכרוכה בפיצויים הללו הובילה להתנגדות של משרד האוצר והחוק לא חוקק. אי לכך, סוגיה זו מצטרפת לסוגיות רבות שפתרונן יתעכב עד לאחר הבחירות ויגיע לשולחנה של הממשלה החדשה לכל המוקדם בקיץ 2019.

תוקפם של הסכמים וסיכומים הנוגעים לשעות נוספות
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי

חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר את המונח “שעות נוספות”, וקובע כי העסקת עובד בשעות אלו מחייבות את המעסיק בתוספת שכר של 25% או 50% על הערך של שעת עבודה רגילה.

“שעה נוספת”, היא שעת עבודה מעבר לתקרת השעות הרגילות היומיות, או מעבר לתקרת השעות השבועיות הקבועות  בחוק.

יצוין כי ע”פ החוק, חישוב מספר השעות הנוספות, אינו יכול להיעשות ברמה החודשית,  והוא גם לא לוקח בחשבון את שעות ה”תקן” הקבועות בהסכם העבודה של העובד. רק שעות עבודה מעבר לתקרות הקבועות בחוק ייחשבו כ”שעות נוספות”

דרושה תכנית לאומית לפיתוח כישורים “רכים”
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

 נכתב ע”י ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

בשנת 1811 החלו פועלי טקסטיל בעיר נוטינגהמשייר שבאנגליה לנתץ ולהרוס מכונות אריגה אוטומטיות חדשות שסימנו את תחילתה של המהפכה התעשייתית. מרד הלודיטים (Luddites) בהנהגתו של נד לוד, נמשך עד שנת 1813 ורק התערבותו של הצבא הבריטי בקרבות נגד הפועלים שמה קץ למרד והביאה לתבוסתם ולמות רבים מהם. הלודיטים היו פועלי טקסטיל, למעשה אומני טקסטיל שייצרו בעבודה ידנית בדים איכותיים בתהליך ארוך ויקר. המרד נבע מחששותיהם – שהתאמתו – כי מכונות הטקסטיל החדשות ייתרו את עבודתם, מכיוון שבעזרתן ניתן היה לייצר בקלות כמויות גדולות של בדים באמצעות פועלים זולים ולא מקצועיים.

 

הליך פיטורי אישה בתקופות המוגנות
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי

פיטורי אישה בזמנים שיפורטו להלן, מחייבים את המעסיק לנהוג בזהירות יתרה ורק בהתאם להוראות החוק, ובכך ימנע מעצמו  “הפתעות”  וחיובים גבוהים מאוד ע”י בית הדין לעבודה – אף ללא הוכחת נזק מצד העובדת.

מעסיקים רבים שוגים בכך שהם מניחים שכאשר ההחלטה על הפיטורין התקבלה אצלם מסיבות ענייניות, שאינן קשורות להיריון או ללידה וכדומה, או אם בזמן קבלת ההחלטה על הפיטורין הם לא ידעו כלל על כך שהעובדת בהיריון, זכותם לפטר את העובדת או לפגוע בהכנסתה ובתנאי עבודתה, ומופתעים לגלות לאחר מכן שהאיסור לפטר  הוא מוחלט – ללא קשר לסיבה שהובילה לפיטורין, או שהם מופתעים לגלות שבית הדין לעבודה לא מאמין להם וקובע שההיריון או הלידה כן היוו חלק משמעותי בקבלת ההחלטה לפטר את העובדת, ומטיל על המעסיק קנסות כבדים בקבעו שמדובר בפיטורין שלא כדין תוך עבירה על חוק עבודת נשים ו/או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

אל תשליכני לעת זקנה – פשוט לא כדאי לך מביטול חובת הפרישה בגיל 67 ירוויחו כולם: העובדים, המעסיקים והמשק
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

‘אל תשליכני לעת זקנה’, מהפסוקים העוצמתיים בספר תהילים, ממחיש את חוסר האונים של מבוגרים לאחר שעברו את שיאם והפכו לתלותיים. אך מי הוא זקן כיום ? בני ה-67 ומעלה שרבים מהם מטפסים על הרים, גולשים באומגה, שטים בנהרות ומשתתפים בטיולי ג’יפים אתגריים הם בוודאות לא ‘זקנים’ אלא גברים במלוא אונם הפיסי, המנטלי והנפשי שמסוגלים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הקבוע בחוק – ורבים מהם אף מעוניינים בכך. פרישה בגיל 67 היא שריד אנאכרוניסטי לתפישת הזקנה במאה הקודמת, בעת שתוחלת החיים הייתה לא רחוקה מגיל זה. כיום, כשתוחלת החיים הממוצעת של גברים מגיעה כבר ל-80.1 שנים, נדרשת התאמה של המציאות התעסוקתית והכלכלית למציאות הביולוגית של בני ה-67 שהם למעשה קטגוריה חדשה באוכלוסייה של ‘מבוגרים-כשירים’.

ביקורת משרד הכלכלה – זהירות
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב ע”י יועץ המס אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי

בשנת 2012 נכנס לתוקפו “החוק להגברת האכיפה בעבודה”, החוק עושה  למעשה מהפכה גדולה בתחום האכיפה של דיני העבודה וגם חשבי השכר מהווים פונקציה חשובה בתהליך זה משום שחלק מתפקידם הוא היישום בפועל של חלק מהוראות חוקי העבודה שנאכפים ע”פ חוק זה, וגם משום שהם מהווים גורם מוסמך שמצופה מהם להתריע בפני המעסיק על כל חריגה או אי עמידה בוראות החוק הרלוונטיות.

חישוב דמי לידה אופטימליים
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

 נכתב ע”י אהרן ויזל, מומחה המס של סינאל אקדמי

רבים מאתנו מתייחסים לחישוב סכום הזכאות ל”דמי הלידה” ע”י המוסד לביטוח לאומי כעובדה מוגמרת ואינם מודעים לכך, שבמקרים רבים בידנו להשפיע על אופן החישוב ולהביא לכך, שהסכומים שנקבל בסופו של דבר יהיו גבוהים יותר מהסכומים המחושבים באופן אוטומטי על ידי המוסד.

במאמר זה, אגע במספר מצבים בהם נוכל להשפיע על סכום דמי הלידה ולפעמים גם על עצם הזכאות לקצבה.

תיקון חוק הפרשנות יקדם גיוון תעסוקתי בישראל
מאמרים אקדמאים | 18/06/2019

נכתב על ידי ארז בוגנים, משנה וממלא מקום מנכ”ל סינאל

בשבוע שעבר הכניסה הכנסת קצת דרמה אל מה שנראה בעיני רבים כמובן מאליו: מליאת הכנסת החליטה, על חודו של קול, לאשר תיקון לחוק שמרחיב את ההגדרה של המונח “אפליה” בחוק, כך שתכלול גם ציבורים שמופלים מטעמי נטייה מינית או זהות מגדרית. נדרשו לכך הצעת חוק של האופוזיציה ושני ח”כים סוררים מהקואליציה שתמכו – והעבירו את הצעת החוק.

כלומר: הכנסת בדרך לקבוע שהמונח אפליה כולל בתוכו גם להט”בים.

כמובן, הדרמה מיותרת לחלוטין. איזה אינטרס יכול להיות לאנשים להמשיך ולתמוך באפליית להט”בים עמוק אל תוך המאה ה-21? מוטב היה לו הקואליציה היתה יוזמת את התיקון הזה מלכתחילה, אבל בכל אופן, מדובר בתיקון הרבה יותר מראוי לחוק. התיקון הזה מכניס את מדינת ישראל למשפחת המדינות המתקדמות בעולם המערבי, ומפרק מוקש כלכלי ומשפטי שגרם לא מעט נזק ובזבוז משאבים במגזר העסקי בהתדיינויות משפטיות מיותרות.

צור קשר